הלבוש הסיני המסורתי

בני האן הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסין. לכן, בדיוק כשם שהשפה (יוּ) הסינית ידועה בשם האן-יוּ, כך גם הלבוש (פוּ) הסיני מוכר בשם האן-פוּ. אך למעשה, הלבוש הסיני המסורתי השתנה במידה רבה בין שושלת אחת לאחרת.

קיימות מאות וריאציות של האן-פו. הן בדרך כלל מורכבות משמלות רפויות, משרוולים רחבים ומצווארונים פתוחים ושטוחים המקופלים לימין. במקום להשתמש בכפתורים או בשרוכים, על פי רוב השמלות מהודקות באמצעות אבנט (חגורה רחבה באזור המותניים). כובעים גבוהים וחגורות רחבות שימשו כסימני היכר למלומדים ולנושאי משרות ציבוריות. תלבושת האן-פו היא מאוד רב-תכליתית וקלה במיוחד ללבישה.

בו בזמן, הלבוש הסיני המסורתי היה גם עניין רציני. הבגדים הנכונים שידרו הילה של עידון ואצילות והלבוש גילם את הערכים של סין העתיקה, ותרם לתפיסת העצמי של הפרט בתרבות הסינית.

ב"ספר התמורות", או "יי-צ'ינג", מופיעה פסקה המהללת את שלושת השליטים – הקיסר הצהוב, הקיסר יאו והקיסר שון – "ששלטו כשידיהם נחות בתוך השרוולים". שליטים קדומים אלה הוקירו את ההרמוניה בין השמים והארץ. הודות לכך, המדינה נותרה (על פי רוב) שלווה והם משלו ללא דאגות, כשידיהם פשוטו כמשמעו מוסתרות בתוך גלימותיהם בעודם צופים בשנים החולפות.

באזכור קדום נוסף לנושא, קונפוציוס הילל את הדוכס הואן ממדינת צ'י. הדוכס, אשר ראה כיצד מאבקים פנימיים מאיימים לקרוע את הארץ לגזרים, שכנע שליטים אחרים להילחם נגד הברברים במקום זה בזה. הוא קבע אמות מידה לסגנונות הלבוש בממלכתו והנחיל את הכללים שקבע לתשעה שליטים אחרים, וכך למעשה איחד אותם.

כללים אלה הורחבו בהדרגה לדרכי לבוש, ולמעשה קבעו את אמות המידה הסיניות בתחום למשך 3,000 השנים הבאות.