שבט יאנג ומו גווי-ינג – האמזונות הסיניות

לפני יותר מאלף שנים, שושלת סונג הצפונית נשלטה על ידי חצר מלוכה מושחתת ונרפית וסבלה מפלישות חוזרות ונשנות שהובילו אותה אל סף חורבן. אבל למשפחה נאמנה אחת היו גם האומץ וגם הכישורים להוביל את הלחימה ולשמור על הישרדות השושלת.

החל מהמאה ה-10 לספירה, דור אחר דור של בני משפחת יאנג סיכנו את כל שהיה להם כדי להגן על "הממלכה המרכזית" - סין. מאז, משפחת יאנג הפכה לשם נרדף לנאמנות בלתי מעורערת ומורשתה תועדה בקובץ הסיפורים "הגנרלים של שבט יאנג" (יאנג ג'יאה ג'יאנג).

מורשת של נאמנות

יאנג יה, הלוחם המפורסם הראשון במשפחה, הספיק כבר לכהן כגנרל בצבא שושלת האן הצפונית. לאחר שהאן הצפונית נכנעה לשליטי סונג, הוא נלחם ללא לאות כדי להציל את גבולות השושלת הצעירה מפלישותיהם החוזרות ונשנות מצפון של בני קיטאן.

הוא הטיל מורא על אויביו, ובשל אומץ לבו בשדה הקרב זכה לכינוי "יאנג שאין דומה לו" (יאנג וו-די). הרגע הגדול ביותר שלו הגיע באחד מהשערים האסטרטגיים של החומה הגדולה, "מעבר יאן-מן", כשניצח בקרב מכריע את כוחות קיטאן שעלו על שלו במספרם. במהרה הוא היה לאחד הגנרלים המועדפים על הקיסר.

זה עורר את קנאתם של גנרלים אחרים ופאן מיי, בן ארצו של יאנג יה, נטש אותו לבסוף בשדה הקרב. יאנג יה המובס נלקח בשבי והורעב למוות.

ליאנג יה היו שמונה בנים, והבולט מביניהם ככל הנראה היה יאנג יאן-ג'או, שהיה אמיץ כאביו, וכמוהו גם היה בעל מיומנויות לחימה גבוהות במיוחד. הוא הצליח להגן על גבולות שושלת סונג במשך 20 שנה. אפילו הקיטאנים, שראו בו את יריבם המר ביותר, מתוך הכבוד הרב שרחשו לו השוו אותו למיזׇר, הכוכב השישי בדובה הגדולה, וכינו אותו בהערצה "יאנג השישי". לצד שאר בני משפחתו, נלחם יאנג יאן-ג'או למען ארצו עד מותו בגיל 57.

האמזונות של סין

אך המלחמה גבתה מחיר כבד ממשפחת יאנג. כשהכוחות הפולשים התקרבו עוד ועוד, נהרג הגנרל האחרון מבני המשפחה. מי יוכל כעת להגן על "הממלכה המרכזית"? הגיע זמנן של הנשים הלוחמות מבנות המשפחה.

נשות יאנג, שהיו נועזות כמו הגברים במשפחה, מוכרות בתור האמזונות הסיניות. אשתו של יאנג יה, שה טאי-ג'יון, הצטרפה אליו לקרבות רבים, וחדלה מכך רק לאחר שהייתה לאם. בשידוכים מבריקים, בניהם נישאו ללוחמות מוכשרות. הלוחמת המפורסמת ביותר מבנות המשפחה הייתה ככל הנראה מו גווי-ינג, רעיית נכדהּ של שה טאי-ג'יון.

היה זה יאנג וון-גואנג, בנו של יאנג השישי, אשר נשא אותה לאישה (אף על פי שבחלק מהסיפורים בעלה של מו נקרא יאנג זונג-באו, גם שֵׁם זה מיוחס לאותו אדם). מו, שהייתה טקטיקנית מוכשרת, הצליחה להנחית על צבא קיטאן מהלומה קשה כששברה את "תבנית קרב השער השמימי" הבלתי מנוצחת שלהם.

מו ובעלה נהנו רק מימים שלווים ספורים ביחד. מיד לאחר הבסת הקיטאנים, כוח חדש החל לאיים על שושלת סונג – ממלכת שיאה המערבית. יאנג וון-גואנג, הגנרל האחרון בגברי משפחת יאנג, נהרג. הפולשים הגיעו עד לסף הדלת ומגדלי שמירה עלו באש. לסין לא נותר אפילו גיבור אחד. אז הגיבורות הופיעו.

בעידודה של שה טאי-ג'יון, אם השבט, הובילה מו גווי-ינג את צבא הקיסר, כשלצדה העוזרת הנאמנה שלה, יאנג פאי-פנג, וגם כל האלמנות הצעירות של שבט יאנג. הן הביסו את צבא שיאה המערבית, והצילו את השושלת.

סיפור זה הוצג בקטע הריקוד "גברת מו גווי-ינג מפקדת על כוחות צבאיים" (2012), לכוראוגרפיה של מישל רן ולמוסיקה מאת ג'יון-יי טאן.