הוֹא-יי וצ'אנג-אה – אלת הירח

אגדות הן כמו החול הנודד במדבר – בשינוי מתמיד וקשות לתפיסה. גם אגדה זו אינה שונה, וגרסאות רבות לה.

לקיסר הירקן, שליט השמים, היו עשרה בנים מרדנים. יום אחד הם הפכו את עצמם לעשר שמשות וצרבו את האדמה ללא רחם ממרומי הרקיע. הקיסר, שלא הצליח לעצור בעצמו את התעלול של בניו, קרא לאמן הקשתות הוֹא-יי, הנודע בכישוריו בקליעה למטרה. הקיסר הורה לצלף בן-האלמוות ללמד את בניו לקח.

הוֹא-יי ירד לכדור הארץ וראה את הסבל במו עיניו. הכול היה חרוך וכמוש, והאנשים סבלו מייסורים. הוא התמלא בזעם והחליט לפעול. הוֹא-יי שלף מילקוטו חץ וכיוון אותו לעבר השמשות. השמש הראשונה נפלה, ובעקבותיה אחת נוספת. בסופו של דבר תשעה מבניו של קיסר הירקן נהרגו. הוֹא-יי הותיר רק שמש אחת כדי שתספק לכדור הארץ אור וחום.

כששמע את החדשות, הקיסר רתח מזעם. הוא גרש את הוֹא-יי ואת אשתו היפה צ'אנג-הא מהעולם השמימי ושלל מהם את חיי האלמוות. נגזר עליהם לחיות על הארץ כבני תמותה רגילים.

בני הזוג נוכחו לגלות שהחיים האנושיים קשים ואומללים. אף על פי שהוֹא-יי נחשב בקרב בני האדם לגיבור, הייתה לו משאלה אחת: להימנע מהמוות המצפה לכל בני התמותה ולחזור לשמים עם אשתו האהובה. לפחות לה, כך חשב, לא מגיע לסבול.

למרבה המזל נזכר הוֹא-יי שלמלכה האם של המערב, בת אלמוות המתגוררת בכדור הארץ, יש אספקה נדירה של שיקויים לחיי-נצח. וכך יצא הצלף מלא התקווה למסע מפרך כדי לחפש את עזרתה.

לאחר אין-ספור קשיים הוא הגיע לבסוף לארמונה בהר הקדוש קונלון. אחרי ששמעה על צרתם, נתנה לו המלכה האם הרחומה שני דברים. הראשון היה שיקוי, והשני אזהרה.

"שתיית מחצית השיקוי תבטיח חיי-נצח. אך השיקוי כולו, לעומת זאת, יגרום לאדם לעלות לשמים ולהיות בן-אלמוות מושלם".

חצי מהשיקוי עבורו וחצי בשביל אשתו. זה כל מה שהוֹא-יי ייחל לו.

כשהוֹא-יי חזר לצ'אנג-אה היא התרגשה מהצלחתו. אך כשבעלה נח ממסעו, היא לא הצליחה להתאפק והעיפה מבט בשיקוי שהביא. תשוקתה העזה לחזור להיות בת-אלמוות הכניעה אותה והיא שתתה את השיקוי כולו. תוך זמן קצר הרגישה שאיבריה מאבדים את משקלם והיא החלה לרחף מעלה לשמים בניגוד לרצונה.

כאלה שהוגלתה היא לא יכלה לחזור לעולם השמימי. וגם הארץ כבר הייתה מחוץ לתחום. לא היה לאן ללכת והיא נסחפה לעבר הירח השומם, שם בילתה את יתרת ימיה בארמון בודד בחברתו של ארנב לבן. היא התייפחה מרות על בעלה הוֹא-יי, שנחרץ גורלו לחיות את שארית ימיו כאדם רגיל על הארץ.