בהיותם אנשים פרגמטיים הנודדים לעתים קרובות, התאימו המונגולים את לבושם לתנאי מזג האוויר הקשים במישורים הגבוהים. בתור נוודים רוכבי סוסים, הם לובשים בגדים המשקפים את אהבתם לאדמות הערבה ובה בעת מגנים עליהם ממזג האוויר הקשה. כובעים חמימים ומעילים מרופדים ונטולי שרוולים, חאנטאז (Khaantaz) שמם, הם פריטי לבוש חיוניים. שולי המכנסיים מוכנסים לתוך מגפי עור עבים שבהונותיהם פונים מעלה כדי לשמר את החום.
הן הגברים והן הנשים לובשים את ה"דל" (Del) - גלימה רחבה המגיעה עד לאמצע השוק בעלת כפתורים לאורך צדה הימני. גלימות אלה מתאפיינות בשרוולים ארוכים ורחבים ובצווארון גבוה, המספקים הגנה מושלמת במזג האוויר הקר. חגורה תואמת סביב המותניים משרתת מטרה כפולה – מצד אחד היא מוסיפה למראה המסוגנן, ומצד שני היא גם תומכת בגב במהלך הרכיבות הממושכות על הסוס. פעמים רבות אפשר למצוא עיטורים משובצים בשולי הבגד, בפתח השרוול ובצווארון.
כשמדובר בבחירת הצבעים, הגברים המונגולים מעדיפים כחול וחום, בעוד הנשים בדרך כלל בוחרות מגוון רחב יותר של צבעים כולל אדום, ורוד, ירוק וכחול השמים. אולי זה משקף את מזגן החברותי - הנשים המונגוליות בוחרות, בדרך כלל, בצבעים בהירים ועזים.
כיסויי ראש ייחודיים מהווים מקור נוסף לשמחה בקולקציית הבגדים של האישה המונגולית. הם משתנים בהתאם לגיל האישה, לאזור מגוריה ולמעמדה החברתי. כובעים מונגוליים רבים מתהדרים בעיטורים העשויים מאבני קורל אדומות, מאבני אגת או מאבני טורקיז. אף על פי שאיסוף אבני החן הוא תהליך יקר וארוך, הנשים המונגוליות נהנות לאסוף אותן בזו אחר זו, כך שבהדרגה גם כיסויי הראש שלהן הופכים ליצירות מופת מקושטות ומלאות חיים.
