הודעה לעיתונות

סקר כוכבים – הפעם הראשונה על הבמה

העונה הבאה של השן יון כבר כמעט כאן. עבור האמנים, פירוש הדבר שהגיע הזמן לצאת שוב לדרך.

כל עונה חדשה היא הרפתקה חדשה. אך ההרפתקה הראשונה של כל אדם תמיד תהיה עבורו הזכורה מכולן. בסקר הכוכבים הזה שערכנו, ביקשנו מכמה מהרקדנים הראשיים שלנו להיזכר בפעם הראשונה בה עמדו על במה עולמית. הנה הדברים שהם סיפרו.


אנג'ליה וואנג
רקדנית ראשית, להקת שן יון ניו יורק
ביוגרפיה

אנג'ליה וואנג: התפקיד הראשון שלי בשן יון היה בקטע "גבירת הירח" במופע של 2008. אבל לא גילמתי את דמות הגבירה. הכוריאוגרף ליהק אותי בתור אחת הכפריות שסובלות ממכת חום בגלל תשע השמשות היוקדות בשמים. הייתי על הבמה במשך שניות ספורות בלבד: עשיתי סלטה באוויר, התעלפתי מהחום, וזהו! אבל בתור רקדנית חדשה, הוקרתי כל הזדמנות להופיע. עבדתי המון עם הכוריאוגרף כדי לעשות את זה היטב. זה בהחלט היה תהליך, מה שמזכיר לי את האמרה: "אם אינך יכול לעשות דברים גדולים ונהדרים, עשה נהדר דברים קטנים".

 


אלווין סונג
רקדן ראשי, להקת שן יון הבין-לאומית

ביוגרפיה

אלווין סונג: לפני שהפכתי לרקדן מקצועי, השתתפתי גם בתחרויות טניס לאומיות רבות ובקונצרטים לפסנתר, כולל הופעה אחת באולם קרנגי הול שבניו יורק. תמיד אהבתי את האדרנלין שמתעורר עם אור הזרקורים, וההזדמנות להופיע בפעם הראשונה עם השן יון העניקה לי את הריגוש הזה בעוצמה מוגברת פי מאה.

ההופעה הראשונה שלי הייתה ב-2008, בעיר ניו ברונסוויק שבמדינת ניו ג'רזי. במקרה, האולם היה במרחק של עשר דקות מהבית שלי. אבל במקום להתחרות על מגרש הטניס, רקדתי עם כל הלב על הבמה במרכז לאמנויות הבמה בניו ברונסוויק.

מאותו יום ואילך ידעתי שאני רוצה להקדיש את שארית חיי להופעות על הבמה. אין הרגשה טובה יותר מלעלות על הבמה בידיעה שיש לך הכוח לנגוע בליבם של אנשים ואפילו להחזיר לחיים תרבות אבודה.


מלודי צ'ין
רקדנית ראשית, להקת שן יון ניו יורק

ביוגרפיה

מלודי צ'ין: הפעם הראשונה שלי על הבמה עם השן יון הייתה בטורונטו. היו לי כמה תפקידים משניים, כמו לגלם פסל של בודהיסאטווה. ביסודו של דבר, הייתי אמורה להישאר באותה תנוחה למשך כל שבע הדקות של קטע הריקוד, אבל ברגע שהמסך נפתח, משום מה נעשיתי מתוחה מאוד. כל גופי התחיל לרעוד ללא הפסקה. באמצע הריקוד אפילו חשבתי שאתמוטט. כשהריקוד הסתיים בסופו של דבר, הרגליים שלי איבדו כל תחושה והייתי ספוגה בזיעה. דרך התפקיד הזה גיליתי שלעמוד ללא כל תזוזה זה לא פשוט כלל וכלל!




שינג-האו צ'ה
רקדן ראשי, הלהקה המסיירת של שן יון

ביוגרפיה

שינג-האו צ'ה: זה היה בסתיו 1998, עם להקה שהופיעה בקליפורניה. עד אז רקדתי רק כחודש. אני זוכר שהייתי בטוח מאוד בעצמי, למרות התנועות האיומות וחוסר המוסיקליות שלי.








ג'א-לינג צ'ן
רקדנית ראשית, להקת שן יון ניו יורק
ביוגרפיה

ג'א-לינג צ'ן: הפעם הראשונה שרקדתי עם השן יון על הבמה הייתה בטורונטו, בסתיו של 2007. לפני שיצאנו מניו יורק, אשרות הכניסה של כמה מהרקדנים התעכבו, מה שגרם לנו למתיחות רבה. אבל לא איבדנו תקווה, והכול הסתדר בסופו של דבר.

באותו ערב, כשהמסך עלה לראשונה, הרגשתי חיבור חזק עם הקהל. אף על פי שזה היה מורט עצבים לעמוד על הבמה בפעם הראשונה, יכולתי להרגיש את הכוח של תמיכת הקבוצה. כל אחת הקדישה את כל לבה להופעה, והאנרגיה של ה"ביחד" שלנו הייתה מדהימה. זו הייתה הופעה נהדרת.

 

דני לי
רקדן ראשי, להקת שן יון ניו יורק

ביוגרפיה

דני לי: ברגע שהמסך עף למעלה בהופעה הראשונה שלי עם השן יון, הרגשתי סחרחר והמום. אלפי אנשים צפו בבמה, בדממה ומבלי לנוע, ויכולתי להרגיש את הציפיות שלהם מהמופע. אבל לפתע הרגשתי דחף לתת את כל מה שהיה לי, והרגשתי שכל הרקדנים האחרים מסביבי מקרינים את אותה אנרגיה. התחושה הזו גברה ככל שהמופע התקדם. במקביל, התלהבות הקהל הגבירה את המוטיבציה שלנו ודחפה את המופע לשיאו. כשעלינו לבמה לאחר המופע, אני זוכר שהתרגשתי מאוד מכך שהקהל נהנה כל כך מהמופע שלנו. אני עדיין מרגיש כך בהופעות, גם כיום.



מה הייתם רוצים לשאול את האמנים בסקר הכוכבים הבא שלנו? תשאירו הערה וספרו לנו!

ואל תפספסו את ההזדמנות לראות אותם במופע השן יון של 2018, בתל אביב.

הערות