בהיכלים הגדולים שבלב בירת שושלת צ'ינג - בייג'ינג, בארמון המוכר כיום בתור "העיר האסורה", חיו עלמות צעירות המוכרות בכינויין "גה-גה" (מבוטא "guh guh") - היו אלה הנסיכות הקיסריות ובנות האצולה המנצ'ורית. מאות שנים מאוחר יותר, הן עדיין זוכות להערצה על האלגנטיות שלהן ועל סגנונן המעודן.
שושלת צ'ינג (1911-1644) הייתה האחרונה בשושלות הקיסריות של סין וזו הייתה הפעם היחידה שהארץ נשלטה על ידי המנצ'ורים – המיעוט האתני השני בגודלו בסין שמוצאו במצפון-מזרח המדינה. מקורם של ריקודי הגה-גה המבוצעים כיום הוא בחצר הקיסרית של שושלת צ'ינג, בימי הקיסר הגדול צ'יאן-לונג.
המאפיינים הבולטים ביותר של ריקודים אלה הם יציבתן המעודנת של הרקדניות ובגדיהן המקושטים, הכוללים כיסויי ראש מורכבים, מטפחות, ציציות ונעליי עקב ייחודיות.
הנשים המנצ'וריות לא נהגו לקשור את רגליהן. במקום זאת, נשות הגה-גה נעלו נעליים מוגבהות בעלות "עקב" מרובע ברוחב 10-7.5 ס"מ שניצב במרכז הסוליה ושימש כפלטפורמה. נעליים אלה היו מוכרות בשם “נעלי סיר עציץ”, או בשמן המהודר פחות, “נעלי פרסות סוסים”. נעלי המשי עוטרו בצידן בפרחים רקומים, אולם אין זה המקור של שמן - מקור השם הוא בצורת טביעת הרגל שהן מותירות. הגבירות המנצ'וריות שנעלו אותן פסעו בצעדים קטנים וזהירים, כשהן מניעות את זרועותיהן בעדינות מצד לצד כדי לשמור על יציבותן. ריקוד בנעליים אלה דורש איזון ומיומנות גבוהים אף יותר, במיוחד כאשר מנסים לשחזר את החן הנודע של בנות הגה-גה.
