במבט לאחור מהמאה ה-21 לעבר סין העתיקה, עלול להיווצר הרושם שהחברה הסינית התפתחה לאט ופיגרה מאחורי שאר העולם. אך המציאות למעשה הייתה הפוכה מכך.
המדע והטכנולוגיה של סין היו מהמתקדמים בעולם עד המהפכה התעשייתית באירופה. למעשה, מספר המצאות בעלות השפעה מכרעת על ההתפתחות התרבותית באירופה ועל כוחותיה הצבאיים, כמו הנייר, הדפוס, המצפן ואבק השריפה, הומצאו לראשונה בסין. הם רק הופצו למערב כ-700 שנה מאוחר יותר.
תקופות כמו אלו של שושלות האן, סונג וטאנג היו שופעות ברופאים, במשוררים ובגנרלים מבריקים שהמציאו תרופות, כתבו יצירות ספרותיות ופיתחו טקטיקות צבאיות שיכולות לעורר גם היום את הערצתם של מומחים רבים.
רק לאחר מלחמות האופיום באמצע המאה ה-19 נפער תהום גדול בין התפתחותה המדעית והטכנולוגית של סין לבין זו של המערב. אך זה קרה בדיוק בגלל שממשלות שושלת צ'ינג סטו מרוחה המסורתית והמסתגלת של סין ומפתיחותה לחידושים.
הפער התרחב אף יותר במאה ה-20 בעקבות הקמפיין האנטי-ימני של מאו דזה טונג שהופנה נגד האינטלקטואלים, ובעקבות המהפכה התרבותית שבעטייה הוטלו עונשים כבדים על סינים משכילים. אפילו היום, על אף התקדמותה הכלכלית של סין, עדיין הדיכוי, השחיתות והצנזורה של המפלגה הקומוניסטית מונעים מאינטלקטואלים וממדענים סינים להגיע לפסגות חדשות.
בעולם גלובלי ומתקדם טכנולוגית, מי יודע אלו דברים נפלאים יצמחו כתוצאה מתחיית התרבות הסינית המסורתית והפתיחות שאיפיינה אותה.
זה בדיוק מה ששן יון שואף לגלות.
