במסעם האפי למערב, בדרכם להחזיר את כתבי הקודש הבודהיסטיים לסין, הנזיר טאנג ושלושת תלמידיו חלפו בארצות אקזוטיות רבות ונתקלו במגוון תופעות מופלאות. יום אחד הם הגיעו לממלכת וו-ג'י (Wuji), בה מכשף מרושע תפס בכוח את השלטון. הנזיר טאנג מפציר בתלמידיו, שכבר מנוסים בהשמדת מפלצות, לעזור לו, אך מתברר שהמצב מורכב יותר מכפי שחשבו.
מבצורת לטביעה
ממלכת וו-ג'י במצב נואש. בצורת קשה רוקנה את הבארות וייבשה את הנהר. במשך שלוש שנים שום צמחייה לא צמחה והתושבים גוועים ברעב. המלך שותף לסבל של נתיניו, בצום, בהבערת קטורת ובתפילה לשמים יומם ולילה. אך אבוי, אף טיפת גשם לא נפלה כדי להרוות את האדמה הצחיחה.
יום אחד, מופיע מכשף טאואיסטי. הוא טוען שיש לו היכולת לזמן גשם. ואכן, בכל פעם שהוא מכוון את מטה הקסמים שלו לעבר השמים, ענני סופה מתאספים, ברקים מבהיקים ברחבי השמים וגשם זלעפות מתחיל לרדת.
כשהמלך רואה את הבארות המלאים ואת הנהרות שעולים על גדותיהם, הוא מתמלא בהכרת תודה, ואינו חושד בכוונה זדונית כלשהי. אבל בעודו מתכופף מעל באר כדי להרוות סוף-סוף את צימאונו, מתגנב המכשף מאחוריו ודוחף אותו פנימה – רצח בדם קר. המכשף המרושע מצחקק בצהלה, והופך את עצמו לבן דמותו המדויק של המלך. מבלי שאיש מתושבי ממלכת וו-ג'י יודע, תופס המכשף את מקומו של המלך בכס המלכות, ומתענג על כל מנעמי המלוכה.
גיבורינו חשים להצלה
כעבור שלוש שנים, הנזיר טאנג וחבורתו מגיעים לממלכת וו-ג'י כחלק ממסע העלייה לרגל שלהם. לאחר יום הליכה ממושך, משעין קוף את רגליו כלפי מעלה, בן-החול נח על הציוד שלהם והנזיר מתיישב למדיטציה. חזרזיר, שתמיד מבקש להשביע את תשוקותיו, מבחין בבאר ומטפס עליה ללגימה הגונה. אבל בדיוק כשהוא מתכופף, המים מתחילים לבעבע באופן מבשר רעות. חזרזיר נבהל ומזדרז לרוץ חזרה אל חבריו, אבל מוצא שהם שקועים בשינה עמוקה. חזרזיר, שאינו דאגן באופיו, נשכב על הארץ ותוך שניות ספורות מתחיל לנחור.
מתוך הבאר המבעבעת, אד כסוף עולה בדמותו של מלך וו-ג'י שטבע. רוח הרפאים הספוגה במים מרחפת לעבר הנזיר המודט, ומתחננת בפניו לעזרה ולעשיית צדק. ואז, באותו שקט שבו הגיעה, היא חוזרת אל מעמקי הבאר.
הבוקר מגיע. הנזיר טאנג נזכר בחזיון המוזר שראה במהלך המדיטציה, ושולח את תלמידיו לבדוק. בעוד השלושה צוללים למעמקי הבאר, הם מגיעים לארמון הקריסטל התת-מימי של מלך הדרקון של הבארות. האם יש לו משהו מיוחד להראות להם? מה דעתכם על גופתו של מלך וו-ג'י, שטבע לפני שלוש שנים? למרבה המזל, הדרקון החליט מבעוד מועד להעניק למלך וו-ג'י פנינה שתשמר את פניו, והשלושה חוזרים עם הגופה שהשתמרה במצב מושלם. בראותו את המת, טאנג עומד על כך שבתור נזירים עליהם להיות בעלי חמלה לכולם. זוהי חובתם לעזור: חייבים להשיב את המלך לתחייה.
למרבה המזל, קוף יודע על גלולת קסם שיכולה להשיב מתים לתחייה, אותה מכין בשמים האל הטאואיסטי העליון לאו דזה. בסלטה מדהימה, מתעופף קוף אל-על לארמונות השמימיים ומתדפק על דלתות כבשני סם החיים, עד שהטאואיסט נכנס בריצה. בהיזכרו במעשי-הקונדס של קוף במהלך 500 שנות הדור, הוא מסרב מיד. אבל במחשבה שנייה, מתוך חשש שהקוף ינקוט שוב בבריונות, פותח לאו דזה את הבקבוק שלו ומציע לקוף גלולה מוזהבת.
קוף נוסק חזרה לממלכת וו-ג'י ומחייה את המלך. ארבעת גיבורינו יוצרים תחפושת למלך וחוזרים אל עיר הבירה, נחושים להשיב את המלך אל כס המלכות.
עימות מכריע
מיד עם כניסתם לארמון, מתעמתים גיבורינו עם המלך המזויף. אחוז בהלה, חוטף המכשף חרב מאחד השומרים כדי לתקוף את קוף, ומהומה יוצאת לדרכה. המכשף "נותן פייט" ואפילו שולף מהשרוול מספר תחבולות, אבל בכל זאת, הוא לא משתווה לקוף.
בדיוק כשקוף מניף את האלה המוזהבת שלו כדי לחסל אותו לחלוטין, קול מופלא בוקע לפתע: "אל תכה בו! אני כאן כדי לאסוף בשבילך את השד". וראה זה פלא, אלה מופיעה על ענן צבעוני, וכולם כורעים לה ברך ביראת כבוד. האלה שולפת מראת קסם וחושפת את דמותו האמתית של היצור – אריה כחול פרווה מהארמון שלה.
קוף, שהתבלבל ממהלך ההתרחשויות, התחנן להסבר: לפני שלוש שנים, הבודהא שלח את האלה להעניק למלך וו-ג'י הנדיב תואר של "ארהאט". למרבה הצער, המלך לא זיהה את האלה המחופשת לקבצנית, והורה לקשור אותה ולזרוק אותה אל הבור לשלושה ימים. כעונש על חילול הקודש, שלח הבודהא את האריה כדי להדיח את המלך מכס מלכותו למשך שלוש שנים. לפחות בתקופת שלטונו של האריה, הגשמים ירדו באופן קבוע וסיימו את הבצורת, המדינה נותרה איתנה והעם נהנה מתקופה של שלום.
בהכירו באיוולתו האיומה, כורע המלך ברך בחרטה. אז אוספת האלה את האריה שלה וחוזרת לשמים. הכול חוזר לתקינותו בממלכת וו-ג'י, ועולי הרגל שלנו, שעבודתם כאן הסתיימה, ממשיכים במסעם הקדוש למערב.
