אורח החיים המסורתי הייחודי של העם הטיבטי משתקף עמוקות בריקודים שלו. אולי המאפיין הבולט ביותר של סגנון הריקוד הזה הוא הטיית הגוף לפנים, המלווה בקפיצות חוזרות ונשנות שמקורן בברכיים. קצב זה מלווה כמעט כל תנועה ומקורו במנהג היום-יומי של נשיאת מים למרחקים ארוכים, מן הנהרות שבהרים אל הבתים.
לריקוד הטיבטי יש מאפיין ייחודי נוסף: פרישה בו זמנית של יד ורגל מאותו צד, במקום לסירוגין כפי שמקובל בהליכה. גם שורשיו של מאפיין זה בקשיים הכרוכים בטיפוסים הבוגדניים על הרי ההימלאיה – כדי לנוע ביעילות בדרכים הרריות נטויות, הטיבטים נושאים את מטענם על צד אחד של הגוף, וזה מאפשר להם לחסוך אנרגיה במסעותיהם היום-יומיים.
הריקודים הטיבטיים, במיוחד אלו של הגברים, נודעים גם בטכניקות האנרגטיות שלהם. אלו כוללות קפיצות וסיבובים נמרצים שמבוצעים כולם במגפיים בעלי עקב גבוה המאפיינים את הלבוש הטיבטי.
