היכן מוצא אמן את השראתו?
כיצד ניצת הניצוץ היצירתי?
לאורך הדורות, ובמקצועות השונים, שאפנו להתחבר למעיין עמוק של גאונות, בתקווה להרוות את הצמא שלנו ליצירתיות. יש המאמינים שהשראה מגיעה מידע שהצטבר, או שחכמה קדומה שוכנת עמוק בהווייתנו, ממתינה לרגע בו תיפתח. אולי כדאי שנסתכל גם במקומות אחרים כשאנחנו מחפשים מקור טהור ונפלא עוד יותר ליצירתיות.
לאורך ההיסטוריה, כמעט כל תרבות פנתה אל השמימי כמקור השראה. האמנות נועדה לרומם, להביא שמחה, הן לאלו שיצרו אותה והן לאלו שחוו אותה. עיקרון זה מניע את חברי להקת שן יון ואת אמנותם.
כשאתם עוצרים ומסתכלים מעלה, על יצירתו של מיכאלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית, תוכלו לחוש כיצד החיבור בין אמנות לרוחניות מקרין כלפי מטה ממרומי התקרה הגבוהה, היכן שאלוהים מושיט את ידו כדי לגעת בידו של אדם.
היום, אמני שן יון — רקדנים, מוסיקאים, כוריאוגרפים, מלחינים והצוות בכללותו – נוהגים לפי מסורת אצילית זו. עבורם, חיבור רוחני זה הוא גורם מניע לשאיפה למצוינות, הוא הלב שמאחורי כל תנועה של הרקדן וכל צליל של המוסיקאי. זו הסיבה לכך שקהל הצופים שלנו יכול לחוש שיש משהו שונה בשן יון. מקור ההשראה שלהם, המושרש בתרבות הסינית המסורתית, הוא שיטת התרגול הרוחנית המוכרת כפאלון דאפא.
