כשהרדיפה מגיעה לבית
קול של תמיכה בבני המשפחה, גם כשאוקיאנוסים מפרידים ביננו
עבור רבים מהאמנים המבצעים שן יון, שאוקיינוס מפריד בינם לבין בני משפחותיהם, טרגדיה אנושית מכה קרוב לביתם שבסין. הסיפור של הפאלון גונג והרדיפה נגדו בסין שזורים במקורות של שן יון. זה סיפור שיקר ללבנו וחשוב שהעולם ידע עליו.
מוקדם יותר השנה, ערכנו סקר בקרב האמנים המבצעים של שן יון, ומצאנו של-92 מהם יש בני משפחה שהושפעו ישירות מהרדיפה נגד פאלון גונג בסין. אימהות ואבות, דודים ודודות, או שאולי אפילו הם עצמם נכלאו, נשלחו למחנות עבודה ועונו. הם היו מאוימים, נאסר עליהם להיכנס לבית הספר, או שהתייתמו. הנה הסיפורים שלהם.
ה-20 ביולי 1999 הוא היום שבו הכול התחיל.
בסוף שנות ה-90, השיטה הרוחנית פאלון גונג, המכונה גם פאלון דאפא, צברה בסין פופולריות רבה. על פי ההערכות של המשטר הסיני, כ-100 מיליון איש תרגלו את השיטה. המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החליטה שזה יותר מדי...
השיטה הרוחנית הזאת התקיימה בצורה זו או אחרת במשך דורות, והיא אחת ממגוון שיטות שהועברו בסתר ממורה לתלמיד. אולם ב-1992, מר לי הונג-ג'י הציג את הפאלון דאפא לציבור. הוא לימד חמישה תרגילים מדיטטיביים והסביר כיצד עקרונות השיטה – "אמת-חמלה-סובלנות" – תואמים למאפייני היקום. הוא גם הסביר שצ'יגונג ושיטות לתרגול אנרגטי כמו טאי צ'י, אינן רק למטרות ריפוי וכושר אלא גם למען התרוממות רוחנית ומוסרית. בסביבה בה אנשים רבים השתמשו בצ'יגונג כדי להרוויח כסף, הוא אמר שתרגול פאלון גונג יהיה תמיד בחינם. לא הייתה לו בעיה שאנשים יקבלו עותקים פיראטיים של ספריו ומאוחר יותר הוא אף פרסם את כול הספרים שלו בחינם באינטרנט.
תוך תקופה קצרה של שבע שנים, בה הפאלון גונג הופץ בעיקר מפה לאוזן, הוא הפך לשיטה הפופולרית ביותר בסין. פארקים ברחבי המדינה היו מתמלאים עם שחר בקבוצות של אנשים שביצעו תרגילים שלווים לפני שהלכו לעבודה. הממשלה כיבדה את מר לי בפרסים על תרומתו, ודיווחה בטלוויזיה הממלכתית באופן חיובי על התועלות הבריאותיות של פאלון גונג.
ואז הכול השתנה...
ככל ששיטת התרגול צברה פופולריות, מנהיג המק"ס באותם ימים, ג'יאנג דזה-מין, פחד ממנה יותר. הוא הקים כוח דמוי גסטפו בשם "משרד 610", הפועל מחוץ לחוק, ועל אף עצותיהם של מנהיגי המפלגה הבכירים, הוא הנחית בין לילה את מלוא כוחו של המשטר על הפאלון גונג.
ב-20 ביולי 1999, אלפי מתרגלי פאלון גונג נתפסו ונשלחו למרכזי מעצר. יומיים לאחר מכן, אותה תקשורת ממלכתית ששיבחה מעט קודם לכן את הפאלון גונג, החלה לשדר תעמולה נגדו. הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים הציגו סביב השעון התקפות על הפאלון גונג וניהלו רצח אופי נגד מר לי בתוכניות שהוכנו בחשאי במשך חודשים.
כשהימים הפכו לחודשים, והחודשים לשנים, מאות אלפי מתרגלי פאלון גונג הועמדו למשפטי ראווה ונשלחו לבתי כלא או למעצרים מנהליים של שנים במחנות עבודה, ללא הליך משפטי כלשהו בבית דין. כשקרובי משפחה היו פונים לרשויות המקומיות שלהם או לבייג'ינג כדי לשאול מה קרה ליקיריהם החטופים, גם הם היו נעצרים.
רבים מהם החלו להגיע לכיכר טיאננמן.
אנשים שתרגלו פאלון גונג מחוץ לסין החלו לקבל דיווחים על הרדיפה. אנשים בדיוק כמוהם בסין נעצרו מבלי שבצעו פשע כלשהו מלבד אמונתם. הם נכלאו, הוכו באכזריות, עונו ואף נרצחו. מספר מקרי המוות המתועדים הלך וגדל, תחילה במאות, ובהמשך גם באלפים. אבל הם ידעו שזהו רק קצה הקרחון, פיסות המידע הקטנות שהוברחו אל מחוץ לסין, לעתים קרובות תוך סיכון רב ולפעמים במחיר כבד.
עם מאות אלפים, ואולי אפילו מיליוני מתרגלי פאלון גונג במערכת הכליאה של סין, החלו להופיע ולהצטבר ראיות לכך שהאסירים הבריאים האלו נרצחים על ידי המדינה בקנה מידה רחב בעבור איבריהם. חשיפת הרדיפה הפכה לעניין של חיים ומוות.
מתרגלי פאלון גונג ברחבי העולם השתמשו במיומנויות שלהם כדי לחשוף את הזוועות. היו שחילקו עלונים. אחרים ערכו מחאות שֶבֶת מחוץ לשגרירויות סיניות. מתרגלים אחרים עוררו את תשומת לבם של גורמי ממשל בוושינגטון, באוטווה ובג'נבה. היו גם אחרים שייסדו חברות תקשורת או אתרי אינטרנט.
והיו גם אמנים. מה הם יכלו לעשות עם המיומנויות שלהם?
ב-2006 בניו יורק, מתרגלי הפאלון גונג האלו, ביניהם אמני עילית סינים מרחבי העולם, ייסדו את שן יון.
רבים מהכוריאוגרפים, המלחינים, הרקדנים, המוסיקאים והזמרים האלו נמלטו בעצמם מרדיפה. אחרים איבדו קרובי משפחה או שבני משפחה שלהם עדיין נמקים בכלא. הרדיפה הרגישה קרובה ומיידית.
היא עדיין כזו.
-
במילים שלהם: קראו כאן את סיפורה של הרקדנית הראשית אוונג'לין ג'ו -
In their own words: read flutist Tianjing Kuang's story here -
-
-
-
-
In their own words: read concertmaster Catherine Zhang's story here -
-
-
-
-
-
-
In their own words: read principal dancer Carol Huang's story here -
In their own words: read violist Crystal Ho's story here -
-
-
-
In their own words: read percussionist Alice Liu's story here -
-
-
In their own words: read student violinist Stanley Cheung's story here -
In their own words: read student cellist Elena Fang's story here -
כשהרדיפה ממשיכה בסין גם כיום, אמנים אלה עולים על הבמה לילה אחר לילה ומספרים את הסיפור הזה. אולי זה רק חלק קטן מהמופע של שן יון, רק שניים מתוך כעשרים קטעי ריקוד ומוסיקה שונים, שכל אחד מהם מתאר היבט שונה מהציוויליזציה הסינית.
אבל עבור האמנים המבצעים, ועבור רבים מהצופים, הקטעים האלו הם הכי בלתי נשכחים. זה אינו רק סיפור טרגי, אלא גם סיפור של אומץ, אמונה ותקווה.
13. יולי 2025
