אחד הגורמים החשובים בהצלחה של שן יון.
קל לשבור מקל אכילה בודד, אבל לשבור צרור שלהם זה קשה.
כששמעתי לראשונה את הפתגם הסיני הזה בדברי ההקדמה של המנחים ל"ריקוד מקלות האכילה המונגוליים" במופע שן יון של 2008, קיבלתי השראה עמוקה. אפילו מקלות אכילה ארוכים ודקיקים יכולים להיות חזקים כשהם מאוגדים. כשהם מחוברים כצרור הם יכולים לעמוד פעמים רבות בלחץ, כי כל אחד ממקלות האכילה נושא בנטל ההתמודדות עם הקושי, ביחד עם חבריו. כשהם דבקים יחד באותה מטרה, הם הופכים לשלם בלתי ניתן להריסה.
בעולם שסביבנו, עבודת צוות היא מיומנות חיונית. קבוצות ספורט תלויות בה. חברות בעולם העסקי מדגישות אותה. משפחות בנויות עליה. מבחינתי, למדתי את המשמעות האמיתית של להיות חלק מצוות אחרי שהצטרפתי לשן יון. בשן יון ראיתי את רוח הצוות באה לידי ביטוי בכל מרכיב של הלהקה. רוח זו – בה כל אחד נותן את כולו בעבודה לקראת מטרה משותפת – מאפשרת לשן יון להתגבר על קשיים ואתגרים ולהפוך לאחת מלהקות אמנויות הבמה המובילות כיום בעולם.
עבודת צוות אינה פשוטה כפי שזה נשמע. עבודת צוות יעילה דורשת הקרבה. לעתים זה אומר לוותר על שעות הפנאי שלך כדי לעזור לאחרים, או לוותר על הרעיונות שלך כדי לתמוך ברעיון של מישהו אחר שעשוי לעבוד באותה מידה או אפילו טוב יותר. זה דורש מכולם להציב את הקבוצה לפני עצמם למען טובת הכלל – ההפך מלהיות אגוצנטרי ומלהציב את עצמך במקום הראשון. כשצוות מוקדש למטרה ראויה וכל חבריו מתייחסים למשימה כאל אחריותם האישית, הצוות הופך לבלתי שביר והוא ללא כל ספק יצליח.
במקרה של שן יון, המשימה של הלהקה שלנו ברורה: להחיות את המהות של התרבות הסינית האותנטית, להחזיר את היופי ואת הערכים של האמנויות המסורתיות ולהביא תקווה חדשה לקהל. אנחנו רוצים לעשות זאת כי אנחנו רואים שאנחנו חיים בעולם בו ערכים מסורתיים הולכים ודועכים ואנשים מאבדים את התקווה לטוב ונעשים מדי יום יותר ויותר חומרניים.
זו משימה הלוקחת כמעט כל רגע מחיינו. האמנים ואנשי הצוות של שן יון עובדים זה עם זה 12 חודשים בשנה. כשאנחנו לא מתכוננים ועושים חזרות יחד, אנחנו בסיבוב הופעות ברחבי העולם. כשאנחנו לא מופיעים באולם כלשהו, אנחנו מתכוננים במלון ליום המחרת או נוסעים באוטובוס לעבר היעד הבא שלנו. תמיד יש החלטות לקבל, דברים לעשות ואתגרים להתמודד איתם, יד ביד, הן על הבמה והן מחוץ לה.
מכיוון שאנחנו מופיעים, נוסעים, אוכלים ועושים הכול כצוות, יש מגע מרבי בין כולם. אולי הייתם חושבים שחיכוכים קלים מדי פעם הם בלתי נמנעים. אבל בחיי היום-יום שלי אני אף פעם לא צריכה לחשוב על כיצד להימנע מעימות או על כיצד לשתף פעולה עם אחרים. אולי זה משום שכולם יודעים מדוע אנחנו כאן, מה המטרה שלנו, כך שאנחנו לא מתעסקים כל כך הרבה בעצמנו וברצונות האישיים שלנו. כשאתה באמת הופך להיות חלק משן יון, טבעי עבורך לוותר על עצמך כדי להקשיב למה שאחרים חושבים ולעשות את מה שהכי טוב לקבוצה.
בין אם במהלך החזרות או במשך סיבוב ההופעות, חברותי לצוות דוחפות את עצמן עד קצה גבול היכולת שלהן בכל יום. מקובל לראות אנשים שמתאמנים בחריצות עד השעות המאוחרות של הלילה, בגדיהם ספוגים בזיעה בעודם קופצים, מסתחררים ומשפרים את הגמישות שלהם. ושום דבר מזה הוא לא כדי להתחרות על מרכז הבמה. במקום זאת, כל אחת מאתנו מנסה כמיטב יכולתה למלא את האחריות שלה לקבוצה ולמשימה שלנו, כדי שנהיה במיטבנו מול הקהל. כל אחת מעניקה לסובבות אותה השראה לעבוד קשה יותר. התוצאה? כולן שומרות על מוטיבציה ומשתפרות במהירות מופלאה.
כמה מהצופים בקהל, מתחומי אמנות שונים, מספרים שנדהמו לראות עד כמה מדויקת כל שנייה בהופעה שלנו, כיוון שזה דורש מההפקה כולה – מהרקדנים למוסיקאים, לאנשי הסאונד והתאורה, ומכל שאר הצוותים הטכניים – לעבוד יחד ללא דופי. זה נראה לאותם צופים כמעט בלתי אפשרי, כי הם יודעים עד כמה קשה לשמור על סנכרון בין עשרה רקדנים הרוקדים לצלילי הקלטה, שלא לדבר על כמה עשרות רקדנים הרוקדים לצלילי תזמורת חיה.
עבור שן יון זה רחוק מלהיות בלתי אפשרי כי אנחנו גוף שלם. אנחנו צוות שבו כל אחד עושה כמיטב יכולתו לשתף פעולה עם אחרים. זה חלק ממה שהופך את שן יון להפקה פנומנלית, או במילותיהם של כמה מהצופים שלנו: "מופע שמימי".
לילי וואנג
Contributing writer
22. במרץ 2018
